<h1>רבינו ירוחם מישרים נל"א ח"ו</h1>
<h2>דף פא.</h2>
תקנו חכמים מפני דרכי שלום שאמת המים שממנה משקין השדות וכל שדה יש לו בור וסוכר שלא ילך המי' עד שימלא ותקנו שהבור הקרוב לאמת המים מתמלא ראשון. ושדות הסמוכות לנהר או גנות וביניהן נהר אם משקין בהלוך הנהר אי זה שירצה משקה ראשון מאחר שהמשקין בלא סכירה ואם צריכין בלא השקאה לסוכרו כל דאלים גבר כלו' כל מי שיוכל להשקו' קודם מן העליונים הן התחתוני' וכל מי שיוכל לתקו' על חבירו בהשקא' יעשה. שדו' אש' בשפת הנה' ואח' מהם רוצה לעשות חפיר' שילך הנהר סביב לשד' שלו ואח"כ יחזור לנהר כזה והעליונים כלומ' בעל השדות שלמעלה אומרים כי בעבו' עקמימות הנהר אינו הול' כל כך במרוצה ונכנס בשדותיהם דר' שפתו שמתמלא יותר מדאי ואם יחפרו שהיה הנהר יותר עמוק ולא יכנס בשדותיהן יעשה להם הזק כי לא יכנס בחפירות שיש להם דרך שם מים מן הנהר להשקות שדותיהן כי יעשו גבוהות יותר מן המים אם יחפרו יותר הנהר גטין. בקמא כי עשר תנאים שהתנה יהושע אפי' בחוצ' לארץ ואלו הן. א' שמרעין בחורשין כלומר ביערים ודוקא בהמ' דקה באלנות גסים אבל דקה באילן דק או גסה בגס או גסה בדק לא. ב' מלקטין עצים משדותיהם דוק' היזמי והיגי ודוקא מחוברין אבל תלושין לא אבל שאר עצים אסורים אפילו מחוברין. ג' מלקטין עשבים מכל מקום חוץ משדה תלתן. ד' קוטמין נטיעה מכל מקום חוץ מגרופות של זית. ה' מעין היוצא תחלה בני העיר מסתפקי' ממנו אפילו יוצא משדה שלו ונובע מאליו שאם חפרו וטרח בו אינו מסור לכל וכ"כ התוספות. ו' מחכין בימא של טבריא ובלבד שלא יפרוס קלע ויעמיד ספינה פיר' הראב"ד שדרך היה לפרוס קלע מן הספינה ולהעמיד הספינה בשעה שהיו צדין ובעל הלכות גדולות אוסר. ופרש"י שדרך הציידין להעמיד יתידות ולעשות גדרים קטנים לקבץ שם דגים, ופיר' שלא יעמיד קלע הספינה. ז' וגפנים לאחורי גדר אפילו שדה מלאה כרכם. ח' ומהלכין בשביל הרשות עד שתרד רביעה שניה. ט' ומסתלקין לצידי דרכים מפני היתדות פירש ר"ח טיט השרוי בדרכים ורש"י פי' בימות החמה הטיט יבש ונעשה כיתדו' מפני פסיעות בני אדם ובהמה שדרסו שם בימות החורף ונעשו שם חפירות. י' הטועה בין הכרמים מפסג ועולה מפסג ויורד. י"א מת מצוה קנה מקומו ופשוט כי מהלכין בשביל הרשות שלמה תקנה ולא נשארו כי אם עשר שתקן יהושע קמא.
